דע את עצמך כפי שנבראת; המסע כולו הוא חזרה אל מי שאנחנו, אל ילד האלוהים שבנו, טהור ומואר. משיח ממש
"אין הוא ניצב עוד בנפרד מהאלוהים ומחליט היכן צריך לרפא והיכן צריך למנוע ריפוי. עכשיו יכול הוא לומר יחד עם האלוהים, "זהו בני אהובי, אשר נברא מושלם וכך יהיה לעולמי עד". (קורס בניסים)
כוח אדיר נתן לנו אלוהים בבוראו אותנו. כוח של מחשבה. מחשבה שיכולה לברוא ממש, להזיז הרים, לשנות עולמות. החשיבה מתקיימת בכל רגע, גם כשאנחנו ישנים. חשיבה שמצטרפת לאמונה היא חזקה ביותר – היא יוצרת מציאות. את המציאות שאנו רואים יצרנו במחשבותינו – גם את זו שאנחנו לא אוהבים ואת זאת שאנחנו כן. אנחנו היוצרים.
אולי לא נוח לנו לחשוב כך ויש לנו נטייה להתעלם מאמת זו, מפחד הכוח העומד לרשותנו. אם כוח כזה ניתן לנו ואנחנו עושים בו שימוש בכל רגע אנחנו – יוצרים גם את מה שנראה לנו מפחיד. האם עצרנו לרגע לחשוב מה יוצרות מחשבות הפחד שלנו? אנחנו מעדיפים לראות את עצמנו כחסרי אונים. דבר זה מעצים את כוח המחשבה הבורא אותנו כחסרי אונים ולכן מפוחדים.
תיקוני ושינויים בחיינו אפשר לעשות רק ברמת החשיבה, רמת הבחירה של השכל. על כן כדאי שנבחר בחירה במחשבות מרפאות, מחשבות אהבה, מחשבות בהן אין סכסוך. במקום בו אין סכסוך נמצא הריפוי. או אז מוגשת לנו הכפרה.
"דע את עצמך"
הכפרה היא הריפוי השלם והשחרור שלנו מכל היבט של חטא ואשמה. כפרה היא תיקון שכבר תוקן. אין כפרה חלקית, מכיוון שהיא מייצגת את מצב השמיים השלם. אחדות מוחלטת. כאשר אנחנו רואים את עצמנו כאשמים באופן טבעי נאשים את האחרים. כאשר אנחנו עסוקים בענייני צדק, אנחנו מרשיעים ללא סוף את עצמנו ואת העולם.
הכפרה היא מתנתו של האלוהים. היא מספרת לנו שהטעות באשר למהותנו תוקנה מזמן. בעוד אנו תופשים עולם מאשים ובוגדני, שבו עלינו לעמוד על המשמר ולהתגונן, אומר לנו "קורס בניסים" שכל שעלינו לעשות הוא לשנות את שכלנו לגבי מי שאנחנו. וזוהי השאלה המרכזית בהוויה שלנו – "מי אני".
"דע את עצמך" אומרים לנו. לא את מי שיצרנו. דע את עצמך כפי שנבראת. והמסע כולו הוא חזרה אל מי שאנחנו. כל הלימוד הוא לימוד מחדש של מי שאנחנו לא. לימוד מחדש של מי אנחנו כן. שנכיר בילד האלוהים שבנו. טהור ומואר. משיח ממש.
הכרה במשיח שבנו תתרחש אם נסכים להכיר בבורא אוהב שממנו באנו. אלוהים הוא אהבה. אלוהים אוהב אותנו ולא מוצא בנו שום פגם. ואת הפגמים שיצרנו ואותם אנו אוהבים למנות בעצמנו ובאחרים, צריך לתקן. תיקון לא על ידי השתנות אלא על ידי סליחה.
תיקון על-ידי וויתור. לא על ידי מאמץ אלא על ידי וויתור מוחלט על מאמץ. תיקון על ידי סליחה. על ידי קבלה. על-ידי קבלת הכפרה. קבלת הראייה האלוהית אותנו כטהורים וקדושים. כבר כופר לנו, כבר אנחנו מרופאים. הרוח שלנו נצחית ובלתי משתנה. אלוהים יודע את רוחנו הקדושה, ומבקש שנדע את עצמנו כפי שהוא יודע אותה.
הכפרה בהיותה מאלוהים היא אוניברסאלית. היא יישומית לכולנו ויש בכוחה לרפא כל מחלה וכל ביטוי או צורה של מחלה. אין דבר שהכפרה אינה יכולה לתת. אם נגביל את הכפרה כאילו הגבלנו את כוח האלוהים. אין דבר שאין ביכולתו של האלוהים לרפא, אך עלינו להתמסר לכפרה באופן מוחלט. אלוהים לא סולח כי מעולם לא הרשיע. הכפרה היא מתנתו השומרת אותנו כפי שאנחנו בעת הבריאה, והסליחה היא המחלצת אותנו משפיטה ומחזירה אותנו אל מצב הכפרה.
אפשר וכדאי לסלוח
תפקידה של הכפרה היא הבאת האשליה לאמת. הבאת האגו אל האלוהים. הבאת אי הקדושה אל הקדושה. הבאת מה שיצרנו מעצמנו אל מה שהנו במהותנו. הכפרה מציעה את אלוהים. היא עדינה כל כך שעל מנת לקבלה צריך רק ללחוש לה, וכל כוחה יחוש במהרה לתמיכה ועזרה.
במקום הזה בו ניצבת הכפרה ניצבת הקדושה. לכן כל שעלינו לעשות הוא לא להשאיר שום דבר נסתר מאלוהים. לא למענו אלא למעננו. מה שנסתר מפניו לא יהיה גלוי אל האור ולפיכך חבוי בחושך. אין אור חלקי. כשאנחנו מביאים הכל אל האור ואין עוד דבר נסתר, תתגלה לנו הקדושה ביופי שלא ראינו כמותו. שמרנו דבר אחד בסתר ולא זכינו לראות הבהוב של אור.
הכפרה מציעה לנו את אלוהים, אלוהים שהוא החיים. קדושתו היא קדושתנו, והיא תמתין לנו במקדש הקדוש עד שנענה לה. ובה יוחלף הפחד בשמחת החיים.
בעולם הזה אנחנו יכולים להיות השתקפות השמיים ולהאיר את העולם. אפשר שנקבל את עצמנו, אפילו לרגעים, בחופש מוחלט מחוקי העולם הזה. חופשיים להיות העצמי האחד כפי שנבראנו.
אפשר לרגע להניח לכל הסכסוכים המלחמות המאבקים והבלבול. אפשר למחול על הכל. אפשר לסלוח לגמרי. אפשר להניח לכל מחשבה שיש לנו על עצמנו. אפשר להניח לכל מחשבה שיש לנו על העולם או על כל אדם שהוא. אפשר וכדאי לסלוח. אפשר שפשוט נהיה מאושרים.
"קודם כל דע שזהו פחד.
פחד נובע מחוסר אהבה.
התרופה היחידה לחוסר אהבה היא אהבה מושלמת.
אהבה מושלמת היא הכפרה."
(הפירוד והכפרה, קורס בניסים)
