"כאלה הם הישרים באמת. הם בוחרים בשביל המין האנושי כולו. בשביל העולם כולו וכל אשר בו: בשביל הלא משתנה והבלתי ניתן לשינוי". אפרת שר שלום על יושר פנימי וחיצוני
"שום דבר שאתה אומר אינו סותר את מה שאתה חושב או עושה. שום מחשבה אינה מתנגדת למחשבה אחרת. שום מעשה שלך אינו מפריך את מוצא שפתיך, ואין מילה שאינה מסכימה עם מילה אחרת". (מדריך למורים, קורס בניסים)
כאשר אנחנו נדרשים ליושר אנחנו מיד חושבים על המקומות בהם לא אמרנו אמת. בהם אדם אחר שיקר לנו. מקומות שאולי נראה לנו כי צריך לומר את האמת גם אם היא מכאיבה ופוגעת. האם נוכל לנהוג ביושר כאשר אנחנו פוגעים במישהו? האם נוכל לחוות את השלווה שמביא אתו היושר כאשר אנחנו פגועים מדבריו או מעשיו של אדם ישר אחר? איך אפשר שננהג ביושר כאשר אנחנו חווים סכסוך?
תאר/י לעצמך את חייך כאשר אינך יודע פחד. אין התגוננות. אין בה צורך. אתה מהלך בעולם הזה וכולך שלווה ובטחון שאין לו סוף. אתה מתהלך בעולם הזה כשלבך מלא אמון ואמונה. אתה בוטח בכל.
אתה סומך. הכל פתוח, ואינך מתבייש בשום מחשבה שיש לך. אינך נרתע מדבר. אתה שליו ושמח. אינך מטיל ספק בדבר. אתה יודע שהכל מדויק עבור כל אדם. אתה יודע שכל דבר נועד לגדילה. אתה נותן אמון בכוח גדול יותר שפועל דואג וחובק. כוח אשר שם את הדברים בסדרם הנכון. אתה לא דואג באשר לכל התרחשות חיצונית. אינך פוחד.
במצב כזה אתה יכול להרשות לעצמך להיות ישר. אינך נתון בסכסוך עם שום אדם בעולם ובוודאי שלא עם עצמך. אתה שמח. פיך, לבבך ומעשיך שווים. מעשיך תואמים את מוצא שפתך. אתה ישר. הכל גלוי. אין מפני מה להתגונן. אינך נתון במאבק בשום מצב. אין את מי לתקוף. אין את מי לרמות. אינך במאבק עם שום דבר. אין לך ספקות באשר לדרך או באשר לעצמך. אתה זוכר מי אתה. אתה בשלום. אתה אור ויופי שאלוהים ברא. אתה ישר. פשוט וישר. אתה יודע את עצמך.
טרם נשאלה השאלה – ממתינה התשובה
מצוקה היא מצב שיוצר הסתרה ולפיכך הוא היעדר יושר. מה שנראה כישר חייב להכיל את המרכיב העיקרי. ידיעה את עצמנו בכוח ובשלווה. אנחנו יודעים את עצמנו. יודעים את מקורנו. ולא יתכן שנהיה בסכסוך עם שום דבר. במצב של סכסוך או מלחמה יעלה מיד הצורך לרמות. לרמות את האויב, את האחר. כשאנחנו יודעים את עצמנו אין לנו מחשבות אובדן או קנאה. אין מחשבה של חוסר ואין על מה להיאבק. אין את מה לנסות ולהשיג. אין סכסוכים. מעשינו נעשים בשלווה. אנו פועלים למען המין האנושי כולו.
עימות אינו קיים. ואין לך צורך להתחרות בשום אדם. אין אתגר שמזמין אותנו להתמודד איתו. כי הדברים נעשים מעצמם. אין התלבטות. אין שאלות. טרם נשאלה השאלה – ממתינה התשובה. אתה פועל בעולם והעולם פועל אתך ולמענך. למען האנושות כולה. אתה פועל על פי רצון גדול יותר אליו אתה חובר. רצון הרואה את הטובה הגבוהה ביותר של כולם.
גם אם מצב כזה נראה לנו אוטופי ובלתי אפשרי להשיגו – אל נרפה ידינו.
לאט ובסבלנות, בסלחנות ובחמלה. בשלב זה כדאי לתת אמון. ישנה תוכנית גדולה יותר ממה שאנו יכולים לשער לעצמנו. ישנה השגחה שנחה עלינו בהיותנו ערים וישנים כאחד. בהיותנו מודעים ובהיותנו לוטים באפלה. כל בקשה שלנו לעזרה נענית גם אם לעתים אין אנו מודעים לכך. גם ברגעים קשים עלינו לזכור שמעל הכל ומעבר למה שעיני הגוף רואות ושופטות יש בנו זוהר שאין כמותו. אנחנו עדיין ולנצח נצחיים. רוח של קדושה נחה בתוכנו ומבקשת שנעירה.
כיצד מתמודדים עם מצבים שדורשים יושר? איך אומרים את האמת שלנו מבלי לפגוע באף אחד?
מעיזים. נותנים אמון. עושים את הדברים שאנחנו יודעים שהנשמה מבקשת.
מתחילים מאמירת אמת לעצמנו. מתחילים במקום אחד. לאט ובסבלנות. לשם כך ניתנו לנו החיים. ניקח מקום אחד בחיינו שלא מצאנו לו פתרון. בעיה חיצונית שמטרידה אותנו. סכסוך בלתי פתיר ומעיק. עכשיו נתבונן ונשאל את עצמנו. "היכן לא נהגתי אני ביושר עם האנשים שהיו מעורבים בעניין. היכן הסתרתי את מחשבותיי. היכן לא הייתי הוגן יותר מכל כלפי עצמי? האם זכרתי לנהוג באהבה עם עצמי? האם הייתי שותף למחשבות טינה כלפי עצמי?
מה שהוא ישר הנו פתוח ונקי. היכן אם כן לא הייתי ישר עם עצמי? אילו מקומות הסתרתי מעצמי? ולמה?
יתכן שנמצא שבהרבה מאירועי חיינו מופיעים אותם מוטיבים של כעס עצמי, נזיפות חוזרות ונשנות על עצמנו. חזרה על דפוסים שמקורם בפחד ובאשמה. שוב ושוב אנחנו נופלים לאותן מלכודות. האם נהגנו ביושר עם עצמנו? ואיך ננהג ביושר עם אחרים?
כדאי לעשות רשימה של כל המחשבות שיש לנו כלפי עצמנו, הקשורות לאותו סכסוך. לאחר שעשינו רשימה כזאת, נבחן אותה שוב. נציין לעצמנו כל מקום בו המחשבות שלנו אינן מכילות אהבה. אם מחשבות אלו רבות נהיה עדינים וסלחנים לעצמנו. יש לנו חיים שלמים על מנת לטפל בכל מחשבה ומחשבה.
בכל מקום בו אין מחשבת אהבה, נהגנו בחוסר יושר עם עצמנו. ניקח מחשבה אחת כזאת. נבודד אותה. נבחן אותה היטב. את מקורה ואת השלכותיה.
המקום מעורפל אולי בתחילה, נתחיל בכך שנרצה להתירו. רצון להתיר את הסבך שיצרנו יוביל להתרת הקשרים ולהפשטת העניין. מנפים. בודקים. מה עיקר ומה תפל. מהו שורש הבעיה. היכן נמצא הקונפליקט שלי עם עצמי? אם עדיין נדמה כאילו משהו מעברי יושב שם, אולי דמות מן הילדות, אתיר גם את החלק הזה.
סליחה מלאה לאדם שעדיין אנו מאשימים אותו תביא נחמה ורגיעה. שלום מוחלט.
לאחר ששחררנו כל אדם מכל אשמה קודמת, נראה כי נותר עוד סבך קטן. עכשיו כדאי שנביט טוב בעצמנו. ללא פחד. ללא מורא. נביט בעצמנו עם כל כוחות האהבה והחמלה. נביט בסליחה ולא נרפה עד שמחשבת טינה שהיתה שם קודם תתפוגג ותהיה כולה מטיבה ואוהבת.
בעשותנו זאת נחוש מיד את הערך העצמי שלנו עולה. קרוב יותר אל המקום השלם שבנו. ננשום ונרפה את המקום. נניח בו את מחשבותינו הסולחות. עוד ועוד נסכים להיות במלוא יושרנו. במלוא יופיינו.
"כאלה הם הישרים באמת. הם בוחרים בשביל המין האנושי כולו. בשביל העולם כולו וכל אשר בו: בשביל הלא משתנה והבלתי ניתן לשינוי". (קורס בניסים, מדריך למורים)
