"קורס בניסים" הוא ספר פסיכולוגי, פילוסופי, רוחני, שמציע דרך אל האמת. הוא כתוב כמו קורס ועל כך שמו. הוא כולל חלק עיוני המסביר את עקרונותיו, תרגול מעשי המכיל 365 שיעורים לתרגול יומי, ומדריך למורים שמדגיש את היותנו תלמידים ומורים של אהבה בעולם הזה.
"קורס בניסים" הוא עוד דרך, אחת מני רבות, המדברת על שני רגשות שמתוכם האדם פועל – פחד ואהבה. האחד כוזב, השני אמיתי. זיהוי מחשבות פחד והחלפתן במחשבות של אהבה הוא הבסיס של דרך זו.
"קורס בניסים", אחד הספרים החשובים של העידן החדש, הוא ספר לימוד המכיל חומר עיוני עמוק. הוא נכתב תחת השראה, במעין הכתבה פנימית. כתיבתו נמשכה שבע שנים והוא מכיל למעלה מ-1120 עמודים. הוא תורגם ל28 שפות ולומדים אותו בכל העולם.
סיפור כתיבתו של קורס בניסים חשוב בעיני כי הוא מהווה תזכורת למה שאפשר לעשות כששניים חוברים יחד מתוך הסכמה לריפוי.
הלן כהן שקמן וויליאם סתפורד, שני פרופסורים לפסיכולוגיה רפואית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק הם אלה האחראים לחשיפתו של הקורס בניסים. השניים עבדו יחד באותה מחלקה. מערכת היחסים ביניהם לוותה במתח וקושי רב. וכמו כולנו, הם השקיעו תשומת לב רבה מדי בערכי העולם הזה.
יום אחד ביל, שהיה ראש המחלקה של הלן, הודיע לה במפתיע כי הוא עייף מרגשות הכעס והתוקפנות ביניהם וביקש שימצאו "דרך אחרת". הלן נענתה לקריאתו והסכימה לעזור למצוא אותה. הקורס הזה הוא אותה דרך אחרת.
כך מתארת הלן את האירועים שהתרחשו טרם כתיבת הספר: "שלושה חודשים מפתיעים קדמו לעצם הכתיבה, ובמהלכם הציע ביל שארשום את החלומות עתירי הסמלים ואת תיאורי הדימויים המוזרים שנגלו לי. אף שבאותה תקופה כבר הייתי מורגלת יותר בבלתי צפוי, עדיין הופתעתי מאוד כשרשמתי "זהו קורס בניסים". זו היתה היכרותי הראשונה עם הקול. הוא לא השמיע קול, אך כאילו הכתיב לי מין הכתבה פנימית מהירה שאותה רשמתי בקצרנות במחברת. הכתיבה היתה מבצע שיתופי אמיתי בין ביל וביני, ואני בטוחה שחלק גדול ממשמעותו טמון בכך. אני רשמתי את מה שהקול "אמר", ולמחרת הקראתי זאת לביל שהדפיס לפי הכתבתי. ללא עידודו ותמיכתו לעולם לא הייתי מסוגלת למלא את משימתי".
באחד החזיונות הראשונים אותם חוותה לפני תחילת הכתיבה, ראתה הלן את עצמה בתוך מערה. במערה ראתה מגילה. היא שמעה את הקול אומר לה "אם ברצונך לראות את העבר תפתחי את המגילה לצד שמאל, אם את רוצה לראות את העתיד תפתחי את המגילה לצד ימין. הלן אמרה מיד: אני רוצה לראות את מה שעכשיו. המגילה נפרשה לשני צידיה. במרכז היה כתוב באותיות גדולות GOD IS " – " באותו רגע שמעה הלן את הקול אומר לה "עברת את המבחן".
מספר שנים לאחר שהושלמה כתיבת הספר, הגיעו הלן וביל עם חברים לישראל. הם הגיעו למערות קומראן, מעל ים המלח ונכנסו לאחת המערות. הלן לא יכלה לדבר זמן רב לאחר שיצאו מהמערה. כשביל שאל אותה מה קרה, ענתה לו "זו המערה בה ראיתי את המגילה. המקום הזה הוא המקום הקדוש ביותר עלי אדמות".
במבוא לקורס נאמר:
"אי אפשר לאיים על שום דבר ממשי.
דבר שאינו ממשי לא קיים.
בזאת שוכן שלום האלוהים".
וזוהי תמציתו. הקורס מבדיל בין מה שהוא אמיתי ומה שאינו אמיתי. האחד הוא אהבה השני פחד. האמת היא האהבה והיא תישאר לנצח בלתי משתנה. היא נמצאת מעבר ללמידה ולזמן ולתהליך. אין לה התחלה או סוף. היא פשוט קיימת.
הפחד אשר עולם התפישה, עולם משתנה, עולם של זמן המבוסס על פרשנויות ושיפוטים. עולם בו אנו מבססים את אמוננו באובדן, מחסור, פירוד ומוות. הוא בלתי יציב ומשתנה על פי תפישה אישית.
הבחירה היא בידינו. שלום או מלחמה? חיים או מוות? אשמה, תקיפה, כעס או אלוהים?
"קורס בניסים" הגיע כמענה לתפילתי. הוא כבש את לבי מהרגע הראשון. הוא נגע בי כאילו היה אהבה עתיקה שלי. הכרתי אותו. כל מילה, כל משפט הדהדו בי עמוקות והפכו את אופן חשיבתי. זו היתה שפה שאהבתי ואהבה אותי. לא יכולתי לבקש מתנה גדולה מזו לחיי. הרעיון המהפכני עבורי היה שאלוהים הוא אהבה. ורק אהבה. ורצונו שנהיה מאושרים. רעיון זה נגד את כל מה שהאמנתי בו לגבי אלוהים. ואם קודם לכן פחדתי מאלוהים יכולתי עכשיו לחזור ולאהוב אותו. אנחנו חופשיים להיות מי שאנחנו. ברואי האלוהים. הדבר החשוב ביותר כאן עלי אדמות הוא להיות אחים אוהבים אחד לשני. מורים ותלמידים לרוח האהבה. כמו שאומר הקורס : את אלוהים מוצאים כאן, וביחד.
הציטוט האהוב עלי ביותר בספר הוא "אם אתה תוקף את מי שאלוהים אוהבו ושונא את מי שאלוהים רוצה לרפאו, אזי לך ולבוראך יש רצון שונה".
משפט פשוט זה מסכם ואומר בפשטות תאהב והיה עם רוח הבורא. אין בו שום שפיטה או האשמה. הוא קובע עובדה ומזמין לבחור שוב באהבה.