שלום מתחיל מבפנים. שלום מתחיל בהסכמה קטנה . בנכונות קטנה או במעט רצון שיהיה שלום. שלום אינו מתחיל בין עמים. השלום אינו אחריותם של מנהיגים. שלום הינו ההסכמה של כל אחד מאיתנו להיות בשלום עם עצמנו.
כאשר אהיה בשלום עם עצמי אהיה בשלום עם כל אדם. קרוב או רחוק. אוכל להשכין שלום בביתי שלי . להיות מנהיגה של שלום בסביבה הקרובה אלי. אדאג שביני לבין האהובים עלי יהיה שלום.
מה זה אומר להיות בשלום? להיות בשלום אומר להיות בטוב לב, בקבלה, באמון עם האנשים איתם אני באה במגע. להיות באי שפיטה, בכבוד כלפי מי שתפיסתו ודיעותיו שונות משלי, מבלי רצון לשנות אותו . מבלי רצון לדרוש ממנו שיקבל או יאהב אותי.
כדי להבין מהו שלום עלינו להבין מהי מלחמה ונגד מי היא מתנהלת. מיהם הנפגעים בקרב ואיך נמנעים ממנה: מלחמה היא כל כעס קטן או פחד.מחשבת תקיפה או מחשבת התגוננות. כל שפיטה או דאגה. שפיטה היא תמיד שפיטה שלי את עצמי גם כשנידמה שאת האחר אני שופטת. והשפיטה תהיה תמיד: "אני לא שווה. אין לי ערך. ובגלל שלי אין ערך אני אעשה גם אותך לחסר ערך ע"י שפיטתי אותך. אזיז את הבעיה מן המקור שלה. אנסה לפתור את בעיית חוסר הערך שלי דרך הקטנתי אותך". כל נסיון שפיטה הוא אמירה בוטה שלי האומרת:" אני יודעת כיצד צריכים להיות פני הדברים. אני יודעת כיצד כל אחד אחר צריך לנהוג בעולם הזה. ורק אני צודקת". שוב אני מנסה למצוא את הערך שלי מחוצהלי, במקום בו הערך שלי אינו נמצא.
מלחמה היא הנסיון שלנו להוכיח את הערך שלנו. מלחמה גם אם נראית כמתנהלת נגד העולם או נגד אדם אחר היא תמיד נגד עצמינו. בכל האשמה שלי את האחר אני אומרת לעצמי באופן לא מודע "אני יודעת שאני אשמה. אני יודעת שאני לא בסדר".
בפעם הראשונה בה מוזכרת מלחמה בתורה זהו ריב בין אחים. קין והבל.השאלה העומדת ביניהם היא: " את מי אלוהים אוהב יותר"? ואחר כך הגר ושרה בשם יצחק וישמעאל, יעקב ועשיו. הריבים הראשוניים אותם כמעט כל אחד זוכר הוא ריב עם אח או אחות. והם תמיד זהים. נדמה כי הריב הוא על יוקרה על מעמד על כח אך מקורו באהבת ההורים. מי הוא הטוב מבין שנינו? מי צודק יותר? מי מיוחד יותר? את מי אמא אוהבת יותר?וכמו במקרה של קין גם אנחנו אומרים לאלוהים: " נכון אלוהים שאתה אוהב אותי יותר?" בשאלה הזאת אנחנו אומרים אמירה שמספרת לעצמינו בעיקר, שאנחנו מרגישים חסרי ערך. לא שווים. לא מבורכים. אשמים. לא בסדר.לא מספיק. וכדי להסתיר מאיתנו את האשמה שאנו חובים, אנחנו מנסים להוכיח לאדם השני את מה שעמוק בתוכינו אנחנו יודעים שאינו נכון. שאנחנו שווים. דהיינו צודקים. אם אני צודק זה עושה אותי שווה. אני הטוב מבין שנינו ( מה שעמוק בתוכי אני יודע שאינו נכון).
השאלה הנכונה תהיה : "האם אלוהים אוהב אותנו בשיוויון"? התשובה היא אחת, והיא שמה קץ לכל המלחמות הסכסוכים והריבים בין אחים בין אוהבים ובין אוייבים. אלוהים אוהב במירב האהבה בשיוויון כל אחד מאיתנו ילדיו. לא בגלל מעשינו הטובים , לא בגלל ההקרבות שעשינו למענו או למען האנושות, לא בגלל המיוחדות שלנו או הסבל שסבלנו. אלוהים אוהב אותנו בשיוויון. כל אחד מאיתנו הוא הילד האהוב ביותר של אלוהים כי הוא הילד שלו. "קורס בניסים" מבקש מאיתנו לאהוב בשלמות את עצמינו, כפי שאלוהים אוהב אותנו. וכך לאהוב גם את אחינו.
"קורס בניסים" מבקש מאיתנו ללא הרף. "סלח לאחיך". ראה את אחיך האוהב. ברך את אחיך. דרך הערך שתראה בו תדע את ערכך שלך. סלח לו על הטעויות שנדמה שעשה וסלחת לעצמך על טעויות שלא היו מעולם. הכר ביופי שבך כדי שתכיר ביופיו של אחיך. ראה את ערכך האמיתי . זכור עד כמה אתה אהוב ונפלא ותדע כי כמוך גם אחיך.
אין מקום ראוי יותר להביא אליו שלום. וגם אם רק לרגע קט. הרגע הזה יהיה נפלא כל כך שלא תוכל לשכוח אותו. כך משכינים שלום בעולם. דרך אהבת אחים. מכאן יופץ השלום ויתפשט בכל רחבי תבל עד שמלאכים ירכינו ראשיהם אלינו.
מי יתן ויהיו רגעי השלום שלנו מרובים עד בלי די.
על פי "קורס בניסים"
