"כדי שיהיה לך שלום, למד שלום כדי ללמוד אותו" ("קורס בניסים" שיעורי האהבה)

מלחמת ששת הימים. אני בת 9. כולם שיכורים מהניצחון. אני עומדת ליד שולחן העץ הענק של סבא שלי לבד בחדר. משהו בתוכי יודע שאין מקום לשמחה. שהמלחמה היא נוראית. בעוד אני מהרהרת בשלום ועד כמה אני רוצה בו, אני שומעת קול בתוכי ששואל אותי "מה את מוכנה לעשות כדי שיהיה שלום"? אני עונה אך הקול חוזר ושואל: "מה את מוכנה לעשות כדי שיהיה שלום"? תשובותי אינן מספקות. אני מהרהרת מהו הדבר היקר ביותר שיש לי ואני יכולה לתת למען השלום? אני מתמקחת עם הקול. יש משהו שאני מוכנה לתת, אני אומרת, אבל לא רק כדי שיהיה שלום בארץ, אלא למען שלום בעולם. הוא מסכים לעסקה. ואני אומרת לו: "אני אתן את חיי כדי שיהיה שלום בעולם". באותו רגע שררה דממה עמוקה וברכה עתיקה הונחה על ראשי. הרגע הזה יזכיר את עצמו ויופיע ברגעים המדויקים. ינחה אותי ויוביל אותי בעדינות אל התכלית והיעוד של חיי.

מחויבות זו של חיי נוצרה ברגע ספונטני. לא תכננתי את הרגע הזה. וכיוון שלא היו לידי אנשים איתם יכולתי לחלוק מחשבות אלו, באופן טבעי שוחחתי עם אלוהים.

אין צורך בהכנות מיוחדות כדי לקחת על עצמנו מחויבות. צריך רק לרצות. ברגע שהרצון עז – הנס יתרחש. השכינה עצמה תהייה שם רגע לפני. הכל ישתנה.

אפשר גם ליצור במודע פסק זמן להתבוננות פנימית כשדברים לא הולכים כמו שהיינו רוצים. ולשאול:

מה עשיתי עד היום ומה ברצוני לשנות?
איך אחיה את חיי טוב יותר?
לאן מועדות פני?
מי אני?
מה נועדתי להיות?

ביהדות החגים והמועדים נועדו להתבוננות ומחויבות מחדש. מועדים בהם אדם נדרש להתבונן אל תוך חייו ולבחור אחרת אם ירצה בכך. גם מעברי חיים כמו לידה, פרידה ומוות הם הזדמנות נוספת לבדיקה.

כן אני אעשה כל שביכולתי כדי שאהיה אדם מאושר.
כן, אני מסכים להיות מאושר.
לא אבגוד עוד בעצמי.
אני מחויב להיות מאושר.
אני מחויב להדגים שלום.

חשוב לזכור שמחויבות לדבר כלשהו אינה אומרת שאסור למעוד ולא לטעות. המחויבות תזכיר שאפשר לבחור שוב וכל העזרה שבעולם עומדת לרשותי.

הזמנים בהם זכורות לי המחויבויות שלי הם ברגעים הקשים יותר. רגעים בהם עצרתי לרגע כי משהו לא עבד נכון. לא הייתי מאושרת. משהו במהלך חיי השתבש.

פיניתי לי זמן התבודדות בטבע ושאלתי את אלוהים בעזרה. באחת הפעמים הלכתי בשדות יום יום במשך יותר מחודש וביקשתי עזרה. העזרה הגיעה ברגע שיכולתי לשמוע את התשובה. היא ביקשה ממני להתחייב לאושר. היא ביקשה ממני לבחור בחיים ולהפסיק למות. ידעתי שהדבר כרוך בוויתור מוחלט על מה שהערכתי עד אז, אבל הייתי מוכנה להתחייב מחדש לחיים.

התשובה מגיעה כשהשאלה באה מקירות לב. כשאנחנו מוכנים לתת לידע הגדול להנחות אותנו.
לא תמיד התשובה קלה. לא פעם נידרש לעמוד ולבחור. שלום או מלחמה. חיים או מוות.
אותה מחויבות מילדותי הראתה לי את עצמה שוב ושוב בדרכים רבות. לבחור בשלום משמעו להביא שלום לחיי. לבחור בחיים משמעו לא להרוג בתוכי חלקים יצירתיים. לא להימשך אל האשמה והשפיטה והכאב.

מחויבות משמעה הצהרה בפני אלוהים ובפני עצמי. זו הנכונות הקטנה שלי לאושר. השאר בידי שמים.
מחויבות לעצמנו תדרוש מאתנו בחירה יומית בסליחה, בסבלנות ובאמון. בכל פעם מחדש תבוא הברכה כשנבחר את הבחירה הנכונה.

תינתן לנו כל העזרה לה אנו זקוקים. לא תמיד נכיר בה. אבל היא תמיד תברך ותעזור לנו להתקדם אל השלום. שלום ביני לבין עצמי, בינינו לבין אחינו, בינינו ובין העולם. שלום שלנו עם אלוהים.
"יבואך השלום אתה המבקש ריפוי".

ברכת ריפוי שלום ואהבה על כולנו