לבקשת רבים, אני מניחה כאן את תחילתו של המסע של גארי עם "קורס בניסים", וכתיבת הספר "היעלמות היקום". לרכישת הספר, ספר פיזי או דיגיטלי, תוכלו ליצור איתי קשר: 054-5299877 או דרך החנות באתר – היעלמות היקום ספר פיזי וגם היעלמות היקום ספר דיגיטלי

בברכה
אפרת שר-שלום

"תקשורת אינה מוגבלת לטווח הערוצים המצומצם שהעולם מכיר

במהלך שבוע חג המולד של שנת 1992, הבנתי שנסיבות חיי ומצבי הנפשי משתפרים בהדרגה כבר מזה כשנה. בחג המולד הקודם מצבי לא היה בכי טוב. הייתי אז מוטרד עמוקות ממה שנראה לי כמחסור כלכלי. למרות שנחלתי הצלחה כמוסיקאי, לא הצלחתי לחסוך כסף. נתקלתי בקשיים בקריירה החדשה שלי כסוחר בבורסה, והייתי בעיצומה של תביעה שהגשתי נגד חבר ושותף עסקי לשעבר, אשר לתחושתי נהג בי בחוסר הגינות. באותו זמן, הייתי עדיין בתהליך הבראה מפשיטת רגל עליה הכרזתי ארבע שנים קודם לכן – שהיתה תוצאה של קוצר רוח, הוצאות פזיזות, והשקעות טובות לכאורה, שהתגלו כגרועות. לא ידעתי זאת, אבל הייתי במלחמה עם עצמי, והפסדתי. אז גם לא ידעתי כי למעשה כל האנשים נמצאים במלחמה ומפסידים, גם כאשר הם נראים לכאורה כמנצחים.

לפתע, משהו בתוכי השתנה עמוקות. במשך שלוש-עשרה שנים עסקתי בחיפוש רוחני, שבמהלכו למדתי המון, מבלי לקחת את הזמן ליישם את מה שלמדתי, אבל עכשיו חשתי ודאות חדשה. דברים חייבים להשתנות, חשבתי. חייבת להיות דרך טובה יותר.

כתבתי לחבר אותו תבעתי, והודעתי לו שאני מבטל את התביעה, כדי להתחיל לפנות מחיי כל סכסוך. הוא התקשר והודה לי, והתחלנו לבנות מחדש את חברותנו. מאוחר יותר למדתי כי תרחיש מעין זה, בצורות שונות, שכפל את עצמו אלפי פעמים בכמה העשורים הקודמים, כאשר אנשים שהיו מצויים בסכסוך החלו להניח את נשקם והתמסרו לחכמה גדולה יותר בתוך עצמם.

ואז התחלתי לנסות לעבוד עם סליחה ואהבה, כפי שהבנתי אותן באותם ימים, במצבים שנקרו בדרכי מדי יום ביומו. היו לי כמה תוצאות טובות וכמה קשיים גדולים מאוד, במיוחד כאשר מישהו דרך על היבלות שלי בדיוק במידה הדרושה. אבל לפחות הרגשתי שאני  מתחיל לשנות כיוון. בתקופה זו, התחלתי להבחין בהבזקים קטנים של אור בזווית העין, או סביב חפצים מסוימים. הבהובי האור הצלולים האלה לא התפשטו על פני כל שדה הראייה שלי, אלא התרכזו באזורים מסוימים. לא הבנתי את פשרם עד שהוסבר לי מאוחר יותר.

במהלך שנת השינוי הזאת, התפללתי לישוע, נביא החוכמה שהערצתי יותר מכל אדם אחר, שיעזור לי. חשתי קשר מסתורי עם ישוע, ובתפילותיי סיפרתי לו, לעתים קרובות, כמה הייתי רוצה לחזור אלפיים שנה לאחור ולהיות תלמיד שלו, כדי שאוכל לדעת איך זה באמת ללמוד ממנו באופן אישי.

ואז, באותו חג המולד של 1992, קרה משהו חריג ביותר בזמן שעשיתי מדיטציה בסלון ביתי, באזור כפרי במדינת מיין.

הייתי בבית כי עבדתי. אשתי, קארן, נסעה ללואיסטון. לא היו לנו ילדים, וכך, נהניתי מסביבה שקטה מאוד, למעט כמה נביחות של הכלב שלנו, נוּפֵּיי. תוך כדי המדיטציה, כשמחשבותיי נדדו, פקחתי את עיני ונדהמתי לראות שאני לא לבד. בפה פעור, אבל בלי להשמיע קול, התבוננתי בגבר ובאישה שישבו על הספה מעברו השני של החדר, מיישירים אלי מבט, מחייכים בעדינות ובעיניים צלולות וחודרות. לא היה בהם דבר מאיים. למעשה, הם נראו שלווים בצורה יוצאת דופן, שחוויתי כמרגיעה. במבט לאחור על אירוע זה, אני תוהה מדוע לא פחדתי יותר, בהתחשב בכך שאנשים אלה, שנראו מוצקים מאוד, הופיעו משום מקום. ובכל זאת, ההופעה הראשונה של אלה שיהפכו בקרוב לידידיי, היתה סוריאליסטית כל-כך, עד שהפחד, איכשהו לא נראה הולם.

שני האנשים נראו בשנות השלושים לחייהם ובריאים מאוד. לבושם היה עכשווי. הם כלל לא נראו כמו איך שיכולתי לדמיין מלאכים, מאסטרים שהתעלו, או כמו שכל סוג של יצורים אלוהיים אמור להראות. לא היתה שום תאורה או הילה זוהרת סביבם. אפשר היה לפגוש בהם יושבים במסעדה מבלי להעניק להם מבט שני. אבל לא יכולתי שלא להבחין בהם כשהם יושבים שם על הספה שלי, ומצאתי את עצמי מתבונן באישה הנאה יותר מאשר בגבר. כשהיא הבחינה בכך, היא פתחה ואמרה:

שלום, אחי היקר. אני יכולה לראות שאתה נדהם, אבל לא ממש מפוחד. אני פורסה (Pursah) וזהו אחינו, ארטן (Arten). אנחנו מופיעים בפניך כסמלים, אשר דבריהם יעזרו לאפשר לעולם להיעלם. אני אומרת שאנחנו סמלים, משום שכל דבר שמקבל צורה הינו סמלי. המציאות האמתית היחידה הינה אלוהים, או הרוח הטהורה. בַשָמַיִם הם שני מושגים שמתייחסים לאותו הדבר. לאלוהים ולרוח הטהורה אין צורה. לכן, בשמים גם אין הגדרה של זכר או נקבה. כל צורה, כולל הגוף שלך, אשר נחווית בעולם הכוזב של התפישה, חייבת, מעצם הגדרתה, לסמל משהו אחר. זוהי המשמעות האמתית של הדיבר השני, "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה." מרבית חוקרי המקרא ייחסו מסתורין כלשהו לדיבר הזה. מדוע אלוהים לא רוצה שתעשה פסלים בדמותו? מֹשה חשב שהרעיון הוא להיפטר מעבודת האלילים הפגאנית. אך המשמעות האמתית, היא שאין צורך ליצור דמות של אלוהים, כי לאלוהים אין דמות. רעיון זה הוא מרכזי לאשר נאמר לך בהמשך.גארי: האם תוכלי לומר לי את זה שוב?ארטן: אנחנו נחזור על דברים מספיק פעמים כך שתוכל לקלוט אותם, גארי, ואחד הדברים שתבחין בו הוא שנדבר אתך, יותר ויותר, בסגנון של השפה שלך. …"